מהגרים כמייצרי מדיה באירופה

מהגרים הופכים למייצרי מדיה באירופה החדשה

פראג, צ'כיה – תמונות מהבהבות על המסך הגדול של נער וייאטנמי רוקד ברייקדאנס ומפתל את גופו בזמן שקולו מספר את סיפור חייו. אני ראיתי את התמונות האלה, את התנועות האלה לפני, בבית בסן חוזה, קליפורניה, אך זו הפעם הראשונה שאני שומע זמר היפ הופ וייטנאמי דובר צ'כית. אנחנו נמצאים במכון פראג, היכן שיצרני תקשורת ומהגרים שבאים מכל רחבי אירופה משתפים כיצד הם מתחברים לסיפורם האישי של קהילות אירופאיות חדשות שחודרות פערים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים.
אנחנו כאן מייצגים את המדיה האמריקאית החדשה (NAM), שהוזמנה להשתתף בדיאלוג כישות תורמת מחוץ לאירופה. גם NAM, הולכת בנתיב דומה של יצירת פלטפורמות בתקשורת לאלו שאינם נשמעים באקלים פוליטי של מהגרים שהוא אקלים משתנה ושנוי במחלוקת.

סיפורים אישיים של הגירה

הצבע, הגיל והשפות שנשמעו ברחובות אירופה נוכחים מחדש בזכות הזליגה של אוכלוסיות עולים חדשות. במובנים רבים, האנשים שנאספו כאן בפראג יקבעו את עתידה של היבשת.
אירופה עוברת שינויים דמוגרפיים מסיביים, וכרגע עומדת בצומת דרכים. או שאנשיה ייסוגו לפחד ושנאת זרים, או שהם יאמצו את הערך המוסף של גיוון. המדיה, דרך היכולת שלהם לתקשר החוצה את סיפוריהם האישיים של המהגרים, יכולים לקבוע איזו דרך תהיה הדרך הנבחרת.
הווידאו שבו אנו צופים הוא של בחור צעיר המתגורר בפראג, שמספר את סיפור הגירתם של הוריו לכאן. הוא הופק על ידי סוכנות צ'כית מקומית לשירותים חברתיים, המשרתת את הקהילה הוייטנאמית הגדולה והלא-מספיק משולבת. האישה שיושבת לידי לוחשת לעצמה כשהיא שומעת אותו מדבר – "צ'כי בעור וייטנאמי", היא אומרת. הסרט התיעודי הקצר, שנקרא "חיים טובים יותר", מספר את סיפורם של העולים בצ'כיה, ומראה את פרופיל חייהם של מהגרים וייטנאמיים, אלבניים ורוסים.
הדיון אחרי סרט מדליק ויכוח לוהט בקהל. הם לא רק צופים, אלא בעלי העניין שמשקיעים בפעילות הזו שהיא לייצר תקשורת וכך לשנות חברות. הם מתרגלים מצ'כיה, הולנד, אנגליה וגרמניה, שכבר בוחנים ויוצרים תקשורת ככלי למטרה גדולה יותר – הכללתן של קהילות שאחרת, היו בלתי נראות.

רק שבועיים לפני, קבוצות אלה, תחת מאמץ משותף הנקרא MediaforUS הריצו את הפרויקט הגדול ביותר עד כה – שמונה עמודים של סיפורים שנכתבו על ידי מהגרים חדשים משמונה מדינות ושפות שונות באמצעות בית דפוס שנקרא "מטרו" והגיעו ל- 5 מיליון קוראים.
ארגון אח של MediaforUS שנקרא Media4Me הוא הגרסה המקומית יותר של הפרויקט, והוא מתמקד בשימוש בפלטפורמות המדיה בתוך עיר, או אפילו בשכונה, כדי להפריח סטריאוטיפים ולקדם הבנה אינטימית יותר של אחד את השני.
דרך Multikulturni Centrum Praha (המרכז רב תרבותי של פראג), קהילות מהגרים יוצרות תוכניות טלוויזיה לערוץ הטלוויזיה העירוני שלהם, ומפעילים בתי ספר במהלך הקיץ המכשירים מהגרים צעירים להיות עיתונאי מולטימדיה – יוצרי התקשורת של אירופה החדשה.
זו מדיה חדשה כמו כל אמצעי תקשורת מסורתי, כי היא מאפשרת לדור הזה של עיתונאים רב תרבותיים שפועלים כדי לשרת את המטרה הגדולה יותר של חיבור קהילות מנותקות.
באנגליה, Media4Me יצר פרויקט יוטיוב, תכנית רדיו באינטרנט וגלריית תמונות באינטרנט לתושבים שיאפשר לזהות את ההיבטים הרב תרבותיים, רב לשוניים, והשכונתיים שאותם הם ירצו לשנות. זו היתה מעורבות אזרחית ללא מפגש בבניין העירייה, אך אולי מצפה לנו פגישה וירטואלית. ברגע שערוצי חדשות גדולים סיקרו את הפעילויות, נבחרי ציבור נאלצו להגיב. חוץ מיצירת תקשורת, עיתונאים זרים באירופה קוראים תיגר על תיאורים לשוניים וחזותיים המופנים כלפי קהילות מהגרים על ידי פוליטיקאים ואמצעי תקשורת, כזירת המאבק המרכזי.

תגובת נגד למהגרים

לדברי משרד הסטטיסטיקה הלאומי הגרמני, אחד מכל שמונה תושבי גרמניה הוא ממוצא זר. מספר זה, כמו במדינות רבות באירופה, עולה ביחד עם רגשות ותחושות שיוצאות נגד מהגרים.
בגרמניה, מפלגות ימין זכו לבסיס יציב על ידי אימוץ פלטפורמות אנטי מוסלמיות. NeueDuetsche Medianmacher (הניו מדיה הגרמנית, או NDM) היא עמותה של עיתונאים ממוצא זר, שדוחפים את יצרני התקשורת לכבד את הזכויות והלאום של גרמנים שנולדו למהגרים.
מקבלי ההחלטות במערכת חדרי ישיבות מחליטים על הדרכים לזהות ולהגדיר את קהילות המהגרים. דיונים אלה דנים בשאלה לאומית בסיסית יותר – מי הוא גרמני?
NDM, אומרת שרק שני אחוזים מכלל העיתונאים ממוצא זר, קראו תיגר על העיתונים הארציים הגדולים. לדוגמא, הקבוצה חקרה את גופי התקשורת המרכזיים שבהם הם קוראים לגרמני "זר", אף על פי שהאדם נושא דרכון גרמני. NDM קראה גם לתיאור גזעני של מוסלמים.

הדיון הזה, ותפקידה של התקשורת כמנחה של פחד או הכללה, מוכר למהגרים העולים לארצות הברית, ששיצאו למסע פרסום פעיל על מנת לעצור את התקשורת המרכזית מלהמשיך בשימוש במונח "לא חוקיים", כאשר הם מתייחסים למהגרים ללא תיעוד.
העיתונאים האלה יודעים – כמו גם קהילות מהגרים בכל רחבי העולם – שתקשורת קובעת. ואכן, זה עשוי להיות הכוח ההיסטורי היחיד המאפשר לאוכלוסיות עם פחות הון פוליטי לעצב את עתידם במולדת חדשה וגדולה יותר.

 

קרדיט כתבה: New America Media
קרדיט תמונה: Commissioner

עוד מהבלוג שלנו

israel relocation

Practical Guide to Relocating to Israel

Relocating to Israel presents a unique blend of challenges. Whether you're making Aliyah, joining family, pursuing professional opportunities, or simply seeking a new adventure, adapting to life in Israel requires understanding its distinctive systems and cultural nuances. This guide provides essential practical information to help smooth your transition across key aspects of daily life, from finding housing and employment to navigating healthcare and transportation systems. Housing Guide by Region Tel Aviv offers vibrant urban living with proximity to beaches and

קרא עוד »

מדריך לעבודה זמנית בחו"ל

אם אתם רוצים לחוות מגורים במדינה אחרת, ללמוד שפה חדשה ולשלב בין עבודה וחופשה – עבודה זמנית בחו"ל יכולה להתאים לכם. משרות רבות כמו אופר, עבודה בחקלאות או בתיירות מאפשרות לכם להתחיל לעבוד בצורה חוקית ולצבור ניסיון גם בלי השכלה פורמלית או ניסיון קודם. ישראלים רבים רואים בעבודה זמנית לא רק הרפתקה אלא צעד ראשון לקראת הגירה קבועה. אילו משרות זמניות תוכלו למצוא בחו"ל? או-פר (Au Pair) עבודה כאו-פר מתאימה במיוחד לצעירות ולצעירים שמעוניינים לשלב עבודה עם מגורים בחו"ל. האו-פר

קרא עוד »
ויזות עבודה למהגרים

אשרות עבודה בחו"ל – מה חשוב לדעת לפני שעוברים

אם אתם שוקלים להגר למדינה אחרת, אם לתקופה זמנית (רילוקיישן) או כדי להתחיל מחדש במקום אחר, ויזת עבודה היא שלב הכרחי בתהליך ההגירה. בלי אשרת העבודה המתאימה, הצעת עבודה אטרקטיבית או כישורים מבוקשים לא יספיקו. בפוסט הזה תמצאו מידע על סוגי אשרות העבודה, הדרישות הכלליות בכמה ממדינות היעד הפופולריות ביותר, וטיפים חשובים שיכולים לחסוך לכם זמן, כסף והתעסקות מיותרת. סוגי אשרות עבודה רוב המדינות מציעות מספר סוגים של אשרות עבודה, בהתאם למטרת השהייה וסוג המעסיק. הנה כמה סוגים נפוצים: קריטריונים

קרא עוד »