מהגרים כמייצרי מדיה באירופה

מהגרים הופכים למייצרי מדיה באירופה החדשה

פראג, צ'כיה – תמונות מהבהבות על המסך הגדול של נער וייאטנמי רוקד ברייקדאנס ומפתל את גופו בזמן שקולו מספר את סיפור חייו. אני ראיתי את התמונות האלה, את התנועות האלה לפני, בבית בסן חוזה, קליפורניה, אך זו הפעם הראשונה שאני שומע זמר היפ הופ וייטנאמי דובר צ'כית. אנחנו נמצאים במכון פראג, היכן שיצרני תקשורת ומהגרים שבאים מכל רחבי אירופה משתפים כיצד הם מתחברים לסיפורם האישי של קהילות אירופאיות חדשות שחודרות פערים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים.
אנחנו כאן מייצגים את המדיה האמריקאית החדשה (NAM), שהוזמנה להשתתף בדיאלוג כישות תורמת מחוץ לאירופה. גם NAM, הולכת בנתיב דומה של יצירת פלטפורמות בתקשורת לאלו שאינם נשמעים באקלים פוליטי של מהגרים שהוא אקלים משתנה ושנוי במחלוקת.

סיפורים אישיים של הגירה

הצבע, הגיל והשפות שנשמעו ברחובות אירופה נוכחים מחדש בזכות הזליגה של אוכלוסיות עולים חדשות. במובנים רבים, האנשים שנאספו כאן בפראג יקבעו את עתידה של היבשת.
אירופה עוברת שינויים דמוגרפיים מסיביים, וכרגע עומדת בצומת דרכים. או שאנשיה ייסוגו לפחד ושנאת זרים, או שהם יאמצו את הערך המוסף של גיוון. המדיה, דרך היכולת שלהם לתקשר החוצה את סיפוריהם האישיים של המהגרים, יכולים לקבוע איזו דרך תהיה הדרך הנבחרת.
הווידאו שבו אנו צופים הוא של בחור צעיר המתגורר בפראג, שמספר את סיפור הגירתם של הוריו לכאן. הוא הופק על ידי סוכנות צ'כית מקומית לשירותים חברתיים, המשרתת את הקהילה הוייטנאמית הגדולה והלא-מספיק משולבת. האישה שיושבת לידי לוחשת לעצמה כשהיא שומעת אותו מדבר – "צ'כי בעור וייטנאמי", היא אומרת. הסרט התיעודי הקצר, שנקרא "חיים טובים יותר", מספר את סיפורם של העולים בצ'כיה, ומראה את פרופיל חייהם של מהגרים וייטנאמיים, אלבניים ורוסים.
הדיון אחרי סרט מדליק ויכוח לוהט בקהל. הם לא רק צופים, אלא בעלי העניין שמשקיעים בפעילות הזו שהיא לייצר תקשורת וכך לשנות חברות. הם מתרגלים מצ'כיה, הולנד, אנגליה וגרמניה, שכבר בוחנים ויוצרים תקשורת ככלי למטרה גדולה יותר – הכללתן של קהילות שאחרת, היו בלתי נראות.

רק שבועיים לפני, קבוצות אלה, תחת מאמץ משותף הנקרא MediaforUS הריצו את הפרויקט הגדול ביותר עד כה – שמונה עמודים של סיפורים שנכתבו על ידי מהגרים חדשים משמונה מדינות ושפות שונות באמצעות בית דפוס שנקרא "מטרו" והגיעו ל- 5 מיליון קוראים.
ארגון אח של MediaforUS שנקרא Media4Me הוא הגרסה המקומית יותר של הפרויקט, והוא מתמקד בשימוש בפלטפורמות המדיה בתוך עיר, או אפילו בשכונה, כדי להפריח סטריאוטיפים ולקדם הבנה אינטימית יותר של אחד את השני.
דרך Multikulturni Centrum Praha (המרכז רב תרבותי של פראג), קהילות מהגרים יוצרות תוכניות טלוויזיה לערוץ הטלוויזיה העירוני שלהם, ומפעילים בתי ספר במהלך הקיץ המכשירים מהגרים צעירים להיות עיתונאי מולטימדיה – יוצרי התקשורת של אירופה החדשה.
זו מדיה חדשה כמו כל אמצעי תקשורת מסורתי, כי היא מאפשרת לדור הזה של עיתונאים רב תרבותיים שפועלים כדי לשרת את המטרה הגדולה יותר של חיבור קהילות מנותקות.
באנגליה, Media4Me יצר פרויקט יוטיוב, תכנית רדיו באינטרנט וגלריית תמונות באינטרנט לתושבים שיאפשר לזהות את ההיבטים הרב תרבותיים, רב לשוניים, והשכונתיים שאותם הם ירצו לשנות. זו היתה מעורבות אזרחית ללא מפגש בבניין העירייה, אך אולי מצפה לנו פגישה וירטואלית. ברגע שערוצי חדשות גדולים סיקרו את הפעילויות, נבחרי ציבור נאלצו להגיב. חוץ מיצירת תקשורת, עיתונאים זרים באירופה קוראים תיגר על תיאורים לשוניים וחזותיים המופנים כלפי קהילות מהגרים על ידי פוליטיקאים ואמצעי תקשורת, כזירת המאבק המרכזי.

תגובת נגד למהגרים

לדברי משרד הסטטיסטיקה הלאומי הגרמני, אחד מכל שמונה תושבי גרמניה הוא ממוצא זר. מספר זה, כמו במדינות רבות באירופה, עולה ביחד עם רגשות ותחושות שיוצאות נגד מהגרים.
בגרמניה, מפלגות ימין זכו לבסיס יציב על ידי אימוץ פלטפורמות אנטי מוסלמיות. NeueDuetsche Medianmacher (הניו מדיה הגרמנית, או NDM) היא עמותה של עיתונאים ממוצא זר, שדוחפים את יצרני התקשורת לכבד את הזכויות והלאום של גרמנים שנולדו למהגרים.
מקבלי ההחלטות במערכת חדרי ישיבות מחליטים על הדרכים לזהות ולהגדיר את קהילות המהגרים. דיונים אלה דנים בשאלה לאומית בסיסית יותר – מי הוא גרמני?
NDM, אומרת שרק שני אחוזים מכלל העיתונאים ממוצא זר, קראו תיגר על העיתונים הארציים הגדולים. לדוגמא, הקבוצה חקרה את גופי התקשורת המרכזיים שבהם הם קוראים לגרמני "זר", אף על פי שהאדם נושא דרכון גרמני. NDM קראה גם לתיאור גזעני של מוסלמים.

הדיון הזה, ותפקידה של התקשורת כמנחה של פחד או הכללה, מוכר למהגרים העולים לארצות הברית, ששיצאו למסע פרסום פעיל על מנת לעצור את התקשורת המרכזית מלהמשיך בשימוש במונח "לא חוקיים", כאשר הם מתייחסים למהגרים ללא תיעוד.
העיתונאים האלה יודעים – כמו גם קהילות מהגרים בכל רחבי העולם – שתקשורת קובעת. ואכן, זה עשוי להיות הכוח ההיסטורי היחיד המאפשר לאוכלוסיות עם פחות הון פוליטי לעצב את עתידם במולדת חדשה וגדולה יותר.

 

קרדיט כתבה: New America Media
קרדיט תמונה: Commissioner

עוד מהבלוג שלנו

resume או CV - חיפוש עבודה בחו"ל

מדריך לכתיבת קורות חיים באנגלית ובשפות נוספות

חיפוש עבודה בחו"ל מחייב התאמה של קורות החיים לשוק המקומי, מכיוון ש לכל מדינה יש סטנדרטים שונים מבחינת פורמט, אורך, תוכן ודגשים מקצועיים. כתיבת קורות חיים בשפה זרה דורשת לא רק תרגום אלא גם התאמה תרבותית, תוך התחשבות במוסכמות המקומיות. במדריך זה נסקור את ההבדלים העיקריים בין מסמכי קורות חיים במדינות שונות, נסביר איך להתאים את קורות החיים כדי לבלוט מול מעסיקים פוטנציאליים, וניתן טיפים מעשיים לכתיבת קורות חיים. מה ההבדל בין CV ו-Resume? רזומה ו-CV (Curriculum Vitae) הם סוגי

קרא עוד »
חיפוש עבודה בחו"ל

טעויות נפוצות בחיפוש עבודה בחו"ל ואיך להימנע מהן?

חיפוש עבודה במדינה זרה הוא תהליך מאתגר הדורש לא רק כישורים מקצועיים, אלא גם הבנה של התרבות העסקית המקומית, חוקי ההעסקה וציפיות המעסיקים. ישראלים רבים שעברו לעבוד בחו"ל נתקלו בקשיים לא צפויים, שלרוב נבעו מחוסר היכרות עם הדקויות של שוק העבודה המקומי. בכתבה זאת נסקור את הטעויות הנפוצות ביותר, וכמובן, נציע איך להימנע מהן. עשו ואל תעשו בחיפוש עבודה בחו"ל שליחת קורות חיים שאינם מותאמים לשוק המקומי טעות נפוצה היא תרגום מסמך קורות החיים בלי להתאים אותו למדינת היעד. בישראל

קרא עוד »
רילוקיישן עם ילדים

לאן כדאי לעשות רילוקיישן עם ילדים?

רילוקיישן עם ילדים הוא תהליך מורכב, ובו צריך לקחת בחשבון גורמים רבים בהם חינוך, בריאות, סביבה תרבותית וביטחון אישי. בכתבה זו נסקור את המדינות המומלצות ביותר לרילוקיישן עם ילדים, ונדון בנקודות החשובות ביותר בתהליך התכנון והמעבר, כך שתוכלו להבטיח מעבר חלק והסתגלות קלה לכל בני המשפחה.   אילו מדינות מומלצות לרילוקיישן עם ילדים? קנדה – מדינה מצוינת עם איכות חיים גבוהה, מערכת חינוך ובריאות מהטובות בעולם. ישנן קהילות יהודיות משגשגות במרכזים כמו טורונטו, מונטריאול וונקובר. יוקר המחיה הוא סביר והליך

קרא עוד »